את צלמת?

הצנזור הפנימי שלי אמר היום משהו ממש לא יפה. הוא אמר "דחוף לה אצבע לכוס, רק שתסתום". אני שמעתי אותו ולא ביטלתי אותו, אבל הוא כבר לא הבוס.         מישהי שאלה אותי קודם "את צלמת?" ולא הבנתי פתאום מה הופך בנאדם לצלם, או צייר... כלומר, זה שאני מציירת, עושה אותי ציירת? מה מגדיר את זה? אם אני עושה את זה לפרנסתי? אם למדתי את זה במוסד כלשהו ולא עם עצמי?   ככל הנראה כמו עם כל שאר הדברים שקשורים במילים- כל אחד מגדיר לעצמו, לא חשוב מה כתוב במילון. כל אחד והמשמעות שהוא מעניק לדברים... זה מזכיר לי כשההיא בסדנת כתיבה שאלה אותי "אז מה, את רוצה להפוך את זה למקצוע?" ואז דלינג דלינג דלינג גשם של אסימונים נפל לי וכל התחושות שלי התחילו להתערבב בבטן כששמעתי את המילה מקצוע... מה, אני צריכה לבחור? מה, להתמקצע? רק במשהו אחד? אם כבר להתמקצע... אז אין סיכוי שמשהו אחד...   לפעמים אני רוצה לשלוח את קרני האור שלי לכל הכיוונים ולא לכוון לנקודה אחת ספציפית. לפעמים אני גם מתכנסת כמו נר קטן וזה גם כן תנועה... אנחנו המרכז ואנחנו המעגל       הנה התמונות שבגללן האישה שאלה אותי אם אני צלמת:   [קדמונית]     [לילה]     [קלרה]