כמה מילים טובות

 אז בפוסט הקודם כתבתי על מלא דברים שמציקים לי ומכאיבים לי ועכשיו אני אומרת לעצמי גאד דמט כמה אפשר להתמקד במה שרע וכואב... כלומר זה סבבה להוציא ולפרוק ולכאוב אבל מה עם כמה מילים טובות? הבלוג הזה הוא פשוט 12 שנה של קיטורים בכתב, זה מפחיד...

האם אי פעם עצרתי כדי להגיד לעצמי כל הכבוד? לתת לעצמי איזה טפיחה על השכם?

סיימתי את התואר למרות שזה היה קשה לאין שיעור ונותרתי מפורקת לגמרי.... לא האמנתי שאני אסיים אבל כשסיימתי? הופס... סיימתי...

נעלם כלא היה..... ושקעתי... תכלס שמגיע לי מסיבה ענקית ומלא מתנות

אני זקוקה לזה, אני שוכחת

איך הוא אומר? נרקומן של אהבה? אז ככה

אם לא ממישהו אחר אז מעצמי, אבל אני חייבת לקבל את מנת האהבה שלי

לזכור שאני טובה, שיש לי כוחות על, שיש מקומות ואנשים שאני מרגישה איתם בבית

גם אם לפעמים הכל שורף הכל פחם מתפורר..

זה קשה לחנך את השכל שלי להיות אופטימי יותר... אני כל כך רגילה לראות הכל שחור...

זה אפשרי אבל זה קשה... לכתוב 3 דברים טובים כל יום עזר לי בזמנו וככל שהקפדתי על זה ועבר הזמן שמתי לב שהמח שלי יותר שם לב לדברים המשמחים שקורים לי.... אז רוצה לחזור להקפיד על זה...

 

דברים טובים להיום-

 

הזמינו אותי על הבוקר ליצור [אמנם לא באתי אבל זה אומר שיש לי חברים]

שיחקתי ושרתי מלא עם עצמי והיה נורא כיף

אכלתי ארוחת צהריים טעימה

כתבתי פוסט סתם ככה כי בא לי