פוסט חטוף לפני יציאה
ניתוקים
לפעמים אני חווה קשרים כמאוד מנותקים אחד מהשני ואנשים כמאוד מנותקים ממני
לפעמים אני מאוד מנותקת מעצמי גם
לפעמים אני רואה אותי במראה ואני לא מקשרת שזאת אני, אלא פשוט איזו דמות, ואז נגיד אני עוברת שוב ליד המראה ואני אומרת לעצמי "הא, זו ההיא ממקודם, אני זוכרת אותה"
לפעמים אני ממש שוכחת דברים
אני שוכחת קשרים שלי עם אנשים גם אם זה חברים ממש קרובים של שנים
אני שוכחת ואז כשאני רואה אותם אני נזכרת בכל מה שהיה ולא מבינה איך יכולתי לשכוח
כשבא לי להרוג את עצמי, עולות פתאום מחשבות של אם כבר אז כבר
למשל, יש לי המון רכוש, דברים מאוד יפים כי אני אספנית עם חוש אסתטי משגע
אני יכולה למכור את כל הרכוש הזה ועם הכסף להשתולל ולעשות מסע מטורף שבטוח באיזשהו שלב יהרוג אותי
אני יכולה פתאום לעשות את כל מה שחלמתי ופחדתי ממנו
את כל מה שנשמע מוטרף או חסר היגיון
לשחרר את כל מה שפחדתי לשחרר ממנו
ואז אני אומרת לעצמי
אלוהים
כמה המוות משחרר
כמה המוות מחייה
היום אני נוסעת לצפון, לבדי
החרדה בוערת לי בגוף
למרות שבערך טרחתי להפרד מכולם פתאום אני כבר לא רוצה למות
לא ככה
אולי לחזור אחרת, שלווה יותר
אולי להרוג את הרעש הזה שבראש שלי כבר יותר משבועיים ולא נותן לי מנוח
נתראה עוד כמה ימים?
היו שלום ואהבה
תגובות
הוסף רשומת תגובה