The River is Flowing
המטרה היא לא להרגיש טוב, אלא להרגיש
לפעמים
לא לשכוח להקשיב לגוף
זה מאפשר לי לרפא את עצמי
אני לא מרפאה את עצמי לבד לגמרי אבל בעיקר
ובעצם אף פעם אני לא לבד לגמרי
את זה הכינים שעל הראש שלי הזכירו לי
זאת הפעם הראשונה שאני נדבקת בכינים ולא בוכה
זה לא אומר שהן מוזמנות להשאר אבל זה כן אומר שהן יעזבו יותר בנחת
לפני שעה בערך חשבתי שהמח שלי ממש תכף הולך להתלקח
זה היה ממש מפחיד, חיכיתי לזה כאילו זה עלול לקרות ממש בכל שניה
[כבר קרה לי פעם אחת משהו דומה, אבל המחשבה כנראה ריחפה קצת יותר גבוה והפיצוץ אירע כחצי מטר מעל הראש שלי ולא פגע בי]
בסוף הוא לא התלקח ועכשיו אני אוכלת תות ופאפאיה ופומלה
מתאמצת לכתוב כאן איזה משהו כי המח שלי קודח כבר כמה ימים ואני לא מצליחה לתמלל ולהוציא וזה מצטבר
היום במקלחת חשבתי לעצמי שזה לא-בדיוק לא-נכון שהכל סובב סביבי
הכל סובב סביבי אבל גם אני סובבת סביב הכל והכל סובב סביב כולם וכולם סובבים ומסתובבים להם, באופן כללי
ממש הרגשתי את זה ויכולתי לראות בדמיון שלי את התבנית הגאומטרית של כל הקארמה והאנשים והאירועים שקורים ואיך הכל שזור בהכל
משהו בי כבר יודע מה יקרה מחר
אבל רק אחרי שזה יקרה אני אוכל לדעת שידעתי
אבא פותח את המקרר והקרטון-חלב-שקדים עף החוצה. "כוס אמא שלכם, אחד אחד."
נזכרת שלפני כמה שנים הייתי מקללת בבית המון ואמא הייתה כועסת נורא. מעניין ממי למדתי
אני מתחילה לחשוב שיום אחד באמת יהיה לי בית נייד
חלום הנדודים הישן הזה, הפרישה מהמוכר
בשילוב המציאות הזו שאני לא מצליחה למצוא את עצמי בה ולהשתלב
אני רואה כרגע איזו תמונה מול העיניים וברור שיש ים של אפשרויות... אבל התמונה הזאת...
התמונה המתוקה והמפחידה הזאת...
צב, לא רק האיטיות מאפיינת אותו
גם הבית שהולך איתו לכל מקום
תגובות
הוסף רשומת תגובה