שלוש שש שש אפס חמש

    זריחתו של המלך מאובן ירחים     Constellation וזה בשביל לחוות עד הסוף https://www.youtube.com/watch?v=OReJIwNVOz4&feature=youtu.be

  בתקופות כאלו של "מחסום כתיבה" אני יכולה לפחות להרשות לעצמי לכתוב כאן את החלומות שחלמתי בלילה.. אני כותבת "מחסום כתיבה" במרכאות בגלל שזה לא באמת מחסום כתיבה, הנה, אני כותבת, המחסום הוא בראש שלי, ב"צינזור" כמו שג'וליה [דרך האמן] קוראת לזה... כל משפט שאני כותבת הצינזור צועק "זה חרא ולא ראוי להתפרסם"...   בגלל זה אני מרשה לעצמי לכתוב דווקא את החלומות, כי החלומות הם יעני מספירה אחרת, תת מודע תקראו לזה, או אסטרליה... וזה לא משנה בכלל אם הם חרא או לא חרא כי זה לא שהמח שלי הגה אותם וניסה שהם יהיו פואטים או משהו...   וזה מצחיק שדווקא הלילה [שוב] חלמתי הרבה על חרא... לא יודעת למה אני חולמת כל כך הרבה על חרא... אני זוכרת שהייתה לי תקופה שחלמתי כמה פעמים שבורח לי קקי.. אז גם הלילה היה לי חלום כזה-   חלום ראשון: אני שוכבת במיטה ופתאום מרגישה שלא יכולה להתאפק ויוצא לי קקי בתחתונים. אני קופצת מהמיטה, מורידה מכנסיים ותחתונים ותופסת את הקקי בכף ידי, מצמידה אותו לטוסיק שלא יצא [אבל כבר יצא די הרבה וזה מילא לי את כף היד הימנית]... אני יוצאת מהחדר ככה, וההורים...

  תינוקי ראשוני בסיסי שלא נאמר- בוסרי לא מעובד עוברי יסוד אבטיפוס שיערה אחת מזנב הסוס הלילות היו לימים. "את שומעת את אלוהים?" -"יותר בכיוון של השטן" עניתי. "אני שומעת פרסומות, כאילו מנסים למכור לי משהו. צלילים אלקטרוניים זולים ותרועות חצוצרת צעצוע."  

  ובכל זאת יש לי את האובססיה לבלוג המסריח הזה     וזה, כי אי אפשר שלא... הייתה הופעה מעולה. אני חושבת שהיחסים של פטי ורוברט היו מרגשים. או שאולי אם אני חושבת שזה מ רגש  אז אני מרגישה את זה ולא חושבת את זה?   הבלוג הזה בדיחה וכך גם חיי