תמונות של הפוסי שלי

 מה אנשים אוהבים? תמונות בבלוגים? דווקא בהתקף המאניה הזה שהתרסקתי ממחוץ לאטמוספירה ישר לאדמה לא היה אף לא ליטוף.

אפילו ביקשתי. בסדר. קחו תמונות. ומה אכפת לי מה אנשים אוהבים? מה תופס? 

כי אני רוצה להיות אהובה. אהובה ומליונרית. 

סתם. בשבוע האחרון החמדנות שלי מציפה אותי, או אולי זה פחד מזה שלא יהיה. שאלו אותי פעם אחת אם זה "נשאר לי מהשואה".

אולי, אנערף מאיפה זה נשאר לי.

 

בכל אופן אלו קלרה וגורי המתוקים, וזה לעת עתה עד שירד לי החום ואני אוכל שוב לכתוב הרבה מילים שכנראה לאף אחד לא אכפת מהן.

הכותרת שנתתי לפוסט הזה מזכירה לי ימים חשוכים, ימים שמצידי זה היה לגיטימי גם לתת את הגוף והנשמה שלי בשביל קצת קירבה.

בשביל איזו תחושה מדומה של אהבה...

פסדר...... גדלתי מאז... לא?

 

לא?

ידעתי.