השם היקר

השם היקר.

המון זמן לא דיברנו... כלומר, שיחה טובה. התבודדות באוטובוס זה דבר די מגביל. בתוך אורח החיים הנוכחי שלי אני מגלה שקשה להשאר קרובה. קרובה לא רק אליך, גם אלי ואל אהוביי ואולי בעצם אפשר לומר שהכל זה אתה... בכל מקרה- מתרחקים.... אני מוצאת את עצמי מדברת איתך ופתאום [תסלח לי] מגרדת בתחת או מקבלת אס אמ אס... וגם אם אני לא אקרא את האס אמ אס באותו הרגע חוט המחשבה כבר נקטע.. וכן אפשר לכבות את הפלאפון אבל הפלאפון הוא רק דוגמא קטנה לעולם שלי ואת העולם עוד לא מצאתי איך לכבות... התפילה לא מגיעה גבוה, היא נשארת כאן היא נתקעת בתקרה ובקירות של שגרת חיי.

תעזור לי השם לזכור עם מי אני מדברת. לזכור שאני מדברת עם מלך העולמות [והשם זה רק שם מצידי שיהיה שכינה אנרגיות קארמה... זה לא משנה איך אקרא לזה].. תעזור לי לזכור מול מה אני עומדת.. גם כשאני עומדת על האדמה.. במרחבים עצומים של שדות חיטה.. וגם כשאני עומדת באמצע תל אביב ואיזה אדם שנראה כמו קוף שואל אותי מה השעה... תעזור לי לזכור מול מה אני עומדת... מול בריאות.... מול אלוהות... גם כשאני עומדת מול עזריאלי ונחנקת מהטינופת.. תעזור לי לזכור... לקרוא לזה ניסיון ולא קושי...

תכוון אותי השם אל המקומות הנכונים... האנשים שיעזרו לי להתקרב.. אין שום ייאוש בעולם כלל.. ובכל זאת.. כבר כמה חודשים.... ואולי זה 'עונש' על דברים שעשיתי ואולי זה ניסיון שיביא לתפילה והתקרבות גדולה... ובכל זאת אני איפשהו בתחושה שהדברים לא הולכים לשום מקום חוץ מאיזו תהום עמוקה ורק עוד ועוד להתרחק...

מרגישה שאני קטנה.. אולי זה לא באמת.. אולי זה צעד אחורה בשביל כמה צעדים קדימה ואולי זה בכלל לא צעד אחורה.. אולי זה עמידה במקום..אולי בכלל תלוי באוויר.. מתנדנד... לא יודעת.. אני רק יודעת שאני בוכה ובוכה ומשהו חסר ומשהו צריך להשתנות..

הקיץ הזה יביא איתו משהו גדול. לא גדול כמו פיל ולא גדול כמו וילה או טיול באוסטרליה. הקיץ הזה יביא איתו משהו גדול שקשור אליי ולחיים שלי.

ושוב רציתי לכתוב וכבר נקטע לי חוט המחשבה פעמיים בגלל הפרעות מבחוץ... הפעם זה היה אבא שנכנס לחדר והביא לי מכתב מהבנק... אז אם אני כבר פה כותבת לך השם... אני מתחננת תעזור לי לא להתעצבן מהדברים האלו.. להבין שהיעני-בבילון קיים אבל בכוונה אני כותבת יעני כי הוא לא באמת קיים כי זה שטות כי אז מה אם קיבלתי עכשיו ליד מכתב מלא בשקרים ותאווה לגנוב ולא לכבד אנשים.. זה רק מכתב אני יכולה לשרוף אותו ולקרוע אותו [מעניין ממה אקבל יותר סיפוק].. אבל בתכלס השם הלוואי ותתן לי את היכולת לא לשרוף ולא לקרוע אלא פשוט להתעלם בענווה.. לחייך ולהגיד זה שקר.. לצחוק מהשקר..אני דווקא טובה בזה בהמון תחומים אבל כשזה נוגע לכסף ביטוחים מיסים בנקים הפרשה לפנסיה כל המילים הגסות האלו... אני פשוט מאבדת את זה.. השם תעזור לי לא ליפול למקומות המיותרים האלו... הבבילון יכול לשבור אותי ב2 דרכים- כשאני בתוכו אני נשברת כי זה לא חיים אנושיים אלא ההפך הגמור זה חיים של להתעלל באנשים ובעולם... והדרך השנייה זה שאני מבחוץ אבל מתעצבנת ומתמלאת ברעל על כל זה....  תעזור לי השם תן לי את הכוחות לראות מה אמיתי ומה שקרי ולא צריך לשבור אותי...

תעזור לי לא לחיות בדמיונות שווא.. על כל מני צרות שאני ממציאה..... רק מה שבאמת אמיתי....

מה אני באמת צריכה..... לא מותרות.. מה באמת צריכה... ולמשל נמלה היא צריכה רק גרגר דוחן והוא ככ קטן אבל בשבילה הוא הכל.... השם היקר אני לא מבקשת הרבה אני מבקשת את הגרגר הקטן שלי... אני מבקשת שתוציא אותי מכל השפע הזה שאני נמצאת בו כרגע- כי זה שפע של רעל.. שפע של דברים מיותרים לחלוטין.... וזה גם גורם לי לחיות ולהתנהג בהתאם...אני ממש מרגישה שאני מתטפשת [נהיית טיפשה].... תעזור לי להגיע אל הגרגר הקטן של מה שאני באמת צריכה.... לחיות באמת.....

וגם עוד דבר שחשבתי עליו השם..- אנשים שלא חיים בתוך אמת אלא בתוך שקרים.. היה לי תהייה איך זה משפיע עליי כשאני בסביבתם.. והאם עלי להמנע מזה.... כמובן שמכולם ומהכל יש מה ללמוד כמו שאמרנו קודם – ניסיון... ובכל זאת אני תוהה האם יכול להיות שזה מוריד אותי למטה שזה שוב אותו סיפור של הדברים שמסביבי משפיעים עלי?.... קצת כמו זיקית כזה... וזה רוב האנשים ככה אין מה לעשות הסביבה משפיעה מאוד.. צריך להיות במקום רוחני מאוד גבוה בשביל שלא משנה איפה תהיה אתה תהיה בדיוק בדיוק אותו אתה..... וזהו פה כבר ממש החוטים של המוח שלי הסתבכו עם כל האור הזה והרעשים וטלפונים והבטן מקרקרת [גם זה נושא לשיחה]....

התגעגעתי אליך השם.. התגעגעתי ואני מבטיחה שנדבר שוב בקרוב...... אני הולכת לאכול מרק ירקות ולבלות עם חברה אהובה... זה בסדר השם, נכון? זה בסדר......