פוסט

קראתי לפוסט הזה פוסט, כי זה בדיוק הרגע הזה של הפוסט, של האחרי... הרגע הזה של אחרי הטירוף הענקי.. שפתאום השקט מגיע..

אחרי כל הצרחות...

אני לא יודעת מה נדפק עם המח שלי.. הרבה זמן לא היה לי יום כזה כמו יום רביעי.... מ6 בבוקר עד 8 בערב התקף של החיים שלי לא ראיתי

בעיניים.. ואחרי 8 עד איזה 12 בלילה עדיין היה לי יעני נשימה לא סדירה כזה וקצת רעידות והתכוצויות קלות....

ביום חמישי נסעתי ללימודים ממש לקצרה רק לשעתיים להראות נוכחות בשיעורים שמרגיעים אותי ולא דורשים יותר מדי.... הלכתי 

לשיעורי סריגה ואוריתמיה.... ומשם לירקון לחגוג את יום המריחואנה.. 

היה שמה די מאכזב בקטע שחשבתי שיהיה דוכני הסברה ואנשים אשכרה יעשו משהו ידברו ינסו לקדם איזה משהו.. אבל שמו טראנסים

ופשוט חלק מהסטלנים רקדו וחלק רבצו על הדשא כמו איזה קייטנה... לרקוד אפשר גם בבית.. 

המצב קריטי מבחינת הגראס בארץ חייבים להתחיל להריץ דברים... בשעה 4 ועשרים אפילו לא היה מוזיקה כולם ישבו על הדשא סאחים..

רצו שם קצת הפתעות אבל ממש בקטנה..... 

מצד שני זה תמיד מקסים אותי לראות גדרינג-סטלנים כזה מכל הצבעים וכל הצורות וכל הגילאים.. לראות שם הורים עם ילדים.. ודוסים..

ושחורים ולבנים ונערים סקרנים עם חצ'קונים..אני מתה על זה...

בכל אופן.. לא יודעת..אחרי שהייתי שמה במריחואנה דיי הלכנו לישון אצל חבר..שזה לא משו שאופייני לי.. תמיד רוצה להגיע הביתה ותמיד 

בסרטים ושיט... בקיצור לא יודעת גם ככה המח שלי עוד לא ממש היה כאן בגלל ההתקף הדפוק של יום רביעי אז זרמנו לשמה

והיינו שם בלילה והיה לי כיף מאוד וצחקתי מלא וזה הכל בזכות הגראס הרפואי המדהים הזה.... בקיצור לא יודעת מה אני כותבת

אני עדיין מרגישה עם איזה קצר במח עדיין שאריות של יום רביעי.. .זה אשכרה מרגיש טיפה טיפה כמו.. טיפה... 

אתמול בלילה זה הרגיש לפעמים כמו אסיד.... קיצור מה שאני מנסה לכתוב זה שלא רציתי לחזור.... לא רציתי לחזור הביתה.....

זה משו חדש זה תחושה לא רגילה..בדרך כלל אני לא מרגישה ככ בנוח ללכת לאנשהו בלי לתכנן וכל החרא הזה....

רציתי פתאום..... לא יודעת.... הבנתי קצת מה חסר לי...... אולי לא במילים אבל בהרגשה.... הרגשתי נעים...

 

 

הגוף... רק לרגעים בודדים הרגשתי שהוא כואב.....

אני צריכה לשנות את זה.......לשנות מה שהולך כאן.....בלי לחץ בלי להלחץ פשוט לחשוב בהגיון איך אני משנה ומה........

 

 

בקיצור.... ממש מסקרן איפה אני אמצא את עצמי בקיץ הזה...... או במיטה, או בשגרה, או בריינבו בהולנד או בהודו........

מעניין מסקרן מה יקרה...... מה יהיה עם התואר הזה..... אם אני אסיים אותו... איזה תואר חרא איזה רעיון חרא......

אני חייבת לדבר עם המרצים שלי שיקלו עלי די שלא יתייחסו אלי כמו תינוקת שיבינו שיתנו לי את התעודה המטומטמת בלי לחפור.....

או פשוט לעוף משם תלוי מה אני אחליט.... לא יודעת.....צריכה לדבר עם המרצה ולהתאפס על זה.....

 

וזהו...אין לי שמץ מה כתבתי אני חייבת לישון שעתיים להתאפס