האם סטיתי מהשביל? מה אני עושה ולמה אני עושה את זה? האם יש לי ספקות במה שאני עושה? האם החלום שחלמתי השתנה? האידיאל שציירתי לעצמי כבר לא אידיאל? כי אם זה לא ככה, אני יכולה להיות רגועה ולהמשיך בשקט בדרכי, אבל אם זה כן ככה עלי לפנות לדרך אחרת. בדק בית- האם הדברים שאני עושה כרגע מקדמים אותי אל חלומי או שהם מקדמים אותי אל חלום שפעם היה שלי?...

 

מה זה קריירה? עבודה קבועה כזה, מסודרת?...

האם כלאתי את החלום שלי בתוך מסגרת המוכר והשכיח? או שחלמתי באמת רחוק כמו שתמיד אני מספרת לעצמי שאני חולמת?

הארמון הזה, שציירתי לעצמי בראש... אני אכתוב את זה מוחשי ופיזי כזה כדי שיהיה לי יותר ברור, כי אין לי שום תשובות- אני מנסה להתקדם לעברן דרך הכתיבה.

ניסיתי לענות לעצמי על שאלת ה'מה תרצי להיות כשתהיי גדולה?' ודמיינתי ארמון... לא ארמון כמו שרואים בסרטים של דיסני.. אלא ארמון כמו שאני תופסת ארמון. יחסית לארמונות שקיימים היום ושאנשים מכירים, זה לא דומה בכלל. זה הרבה יותר קטן. זה בצורת משושה. הקירות צבועים בגוון כתמתם. אין שם שום דבר חד. יש שטיח ואור די מעומעם. יש ריח נעים.

בחצר הארמון [שתהייה גדולה ומבודדת.. לא יראו שכנים בשטח] יהיו כל מני בעלי חיים. יהיו לי רק בעלי חיים שאוכל להעניק להם תנאים נהדרים ונוחים למחייתם. זה בטח יהיה כבשים ועיזים וסוס וגמל וחמור ותרנגולות וכלבים וחתולים וכמה סוגי חרקים, אולי איזה משכן לדבורות. אני מקווה שהאקלים שם יתאים לנחושתיות קוצים למרות שלא נראה לי שזה יהיה סוג האקלים. אבנה גם בריכה לדגים. פיל נגיד אני לא אוכל להביא לשם, או מדוזה, או לוויתן... אז אני אדאג להגיע אליהם בעצמי כשצריך.

ולמה אני צריכה את הארמון הזה? וכל בעלי החיים הללו? כי אני מאמינה בקשר אדם-חיה באמונה שלמה.. אני מאמינה שיש שם קסם שהרבה אנשים מפספסים... שיש שם כוחות ריפוי ואהבה עצומים, אין סופיים... לכל חיה איכות אחרת.. לכל אדם חסך אחר... משהו אחר שצריך לרפא.. כל אדם זקוק ל'תרופה אחרת'.. לכח אחר.. ובעולם החי טמונים כל מני כוחות מופלאים... ומה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדולה זה לעזור בתיווך הזה בין אדם לחיה. אני רוצה לטפל. אני רוצה לחלוק את המתנה שקיבלתי. החיות עזרו לי מאוד ואני רוצה שהתהליך המדהים הזה יקרה לעוד אנשים, כי זה יכול לעזור גם להם. אני מאמינה שאנשים בכל גיל, עם כל מני 'בעיות' שונות ומשונות יוכלו למצוא ריפוי ונחמה בעזרת בעל החיים המתאים [או כמה בעלי חיים שונים, תלוי בסיטואציה...]. וזאת. זאת המתנה שאני רוצה לתת לעולם.

 

חייבת לומר שהתשובה היא לא תשובה ששומעים בדרך כלל כמו אני רוצה להיות 'רופא'/ 'עורך דין'/ 'צייר'/ 'תזונאי' וכאלו..... כך שכן יש כאן..מה שאני קוראת- חלימה רחוק, יציאה החוצה... אבל... האם זה עדיין כלוא בגבולות של.. מה שיעני מקובל בחברה?.. ואני לא אומרת שכל מה שמקובל בחברה הוא רע, אבל אני כן אומרת שזה דברים שעלולים להטעות אותנו, בגלל שהם מקובלים וככה כולם עושים אנחנו עלולים לאבד את עצמינו שמה.. ופשוט ללכת לפי התבנית.. כי זה מה שאנחנו מכירים....

אני אנסה לומר את זה במילים פשוטות יותר.. למה, למשל, בתוך החלום שלי, מעורב כסף? ביעני יחסי מטפל-מטופל קצת כמו ביזנס.... מטפל-מטופל זה מצויין [בכל אחד יש נקודה שאין בחברו ועל זה הוא יכול לעורר אותו.. גם המטופל יכול לעורר אותי.. וגם אני אותו.. ובשביל זה יש יחסים בין אנשים] אבל- כשזה נהיה עסק, עבודה.. כסף..... לא יודעת...... האם זה קצת מאבד מהערך האמיתי של מה הביא אותי לעשות את זה? שזה בעצם התשוקה לחקור, הסקרנות, ו... הבאת המתנה שלי לעולם.. שכולם יוכלו להנות מ..מה שנקרא הידע שלי... [לא אומרת שאני ידענית גדולה, אבל כן אומרת שהידע שלי הוא ייחודי, כי הידע של כל אחד הוא ייחודי].

 

אני חושבת שתוך כדי שכתבתי את זה נהיה לי קצת סדר בראש, שזה נחמד כי זה מה שאני מנסה למצוא כבר כמה ימים. סדר בראש. אני חושבת שבכל צעד וצעד עלי לזכור מה מניע אותי ולמה.. תמיד להיות עם יד על הדופק....

ולגבי הכסף, וואלה אני מקווה שעד שיהיה לי ארמון כבר לא היה כסף בעולם [או, עכשיו אני חולמת באמת רחוק חח...] וגם אם כן יהיה, עלי לחתום לעצמי על מסמך שלעולם לא אתן לניירות האלו לסובב אותי [חחח.. לחתום על מסמך שאומר שניירות לא יוכלו לסובב אותי. זה מצחיק.], או להשכיח ממני למה באמת אני עושה את מה שאני עושה.. ואולי יום אחד אני אוכל להיות נגיד כמו מאסטר קונסטנטינו שמסתובב בעולם ומעניק את מתנתו לאנשים שהוא לא פגש מעולם... בלי לבקש שום תמורה....אני מקווה... שאני אוכל.. פשוט לתת.....

 

"האדם לא מלכותי כאריה אך יש בו בפנימו שמץ מלכותיות. הוא לא אכזרי כנמר אך יש בו משהו מהאכזריות. הוא לא סבלני כמו טלה, אבל יש לו סבלנות מה. הוא לא עצלן כמו חמור- לפחות לא כל בני האדם- אבל הוא נושא בו משהו מעצלנות זו."

"לאדם יש בקרבו מטבע האריה, מטבע הכבשה, מטבע הנמר ומטבע החמור. הוא נושא את כל אלו בפנימו אלא שבהרמוניה כל דבר מוגבל ע"י האחר. האדם הוא הזרימה ההרמונית הכוללת, או אם רוצים לכנות זאת בצורה מלומדת- הסינתזה של כל התכונות הנפשיות השונות שיש לחיה. ובדיוק אז המטרה הנכונה העומדת בפני האדם להשיג בישותו הכוללת, במינון מתאים, תכונות אריה, תכונות כבשה, ומינון מתאים של נמר, מינון מתאים של חמור וכד', כדי להוביל עצמו בצורה נכונה."

"פתגם יווני קדום מבטא זאת יפה מאוד: "אומץ לב, כאשר הוא מתאחד עם פקחות, מביא לך ברכה. כאשר הוא נודד לבד הוא מביא בעקבותיו חורבן". מכך, אם לאדם היה רק אומץ מסוג זה שיש לציפורים מסויימות שנלחמות ללא הרף, לא היה מביא רוב אושר לחייו. אך אם האומץ שלו מתפתח בחייו כך שהוא מתאחד עם פקחות- כי אז ייטול את מקומו כישות אדם." רודולף שטיינר\אמנות החינוך.

 

אני לא במירוץ, אני לא חלק מעדר הגנו שבורח כמו מטורף ממפלצות שעשויות מנייר, אני גבוה יותר, עפה מעל העדר כמו עיט ושום דבר לא מפריע לי לעוף. אני שומרת על עצמי ואלוהים שומר עלי וביחד אנחנו צוות מנצח.

 

 

 

[תמונה שצילמתי בלפלנד..].