אני רוצה לכתוב מסודר עוברות לי מלא מחשבות...הכל כל כך אינטנסיבי.. כל כך הרבה חוויות...

כבר לפחות שנה זה ככה... כאילו הכל רץ מהר וגם משתנה ממש מהר...

כל הזמן התחושה הזאת שהכל כל כך מיוחד שאני מרגישה רע שזה לא יתועד בכתב, ומצד שני זה

כל כך מיוחד שבכלל אי אפשר לנסח את זה במילים...

אבל זה בסדר.. הכל בסדר.. עם דף ועט יותר הולך לי ורוב התקופה האחרונה מתועדת על דפים....

הגיאומטריה הפרויקטיבית הזו

הנגינה

פתאום זה נפתח לי, משהו חדש

פתאום אני מרגישה שאני מתחילה לחדור את זה

יש איזו מנגינה שמתחילה להרקם, אני רוצה לכתוב אותה

 

עוד 25 ימים לפלנד. עוד 6 ימים חופשת סמסטר. עכשיו זה הימים הלחוצים האלו

ברגע שאצא לחופשה אתמקד רק בשני דברים- הבחינה שיש לי לעבור במכללה, והצילום.

מה25 לינואר עד ה13 בפברואר יש לי משימה לחזק קשר עם המצלמה.

כמו שאני מנשקת את החלילית ומחבקת ואומרת לה כמה היא נהדרת ואני אוהבת אותה..

כל יום מתייחסת אליה קצת... לחיזוק הקשר... ככה גם עם המצלמה צריך...

 

וצריך לדאוג כבר שיהיו את כל הבגדים החמים, ולסדר את החדר. וכשאחזור מלפלנד אעשה סדר

בכל הקלסרים לקראת סמסטר ב', ואז יהיה לי יום הולדת וגם לאמא ופונצ'ה אז יהיו הרבה חגיגות

וניקיון והתחדשות שזה כיף גדול...

 

אחר כך אני אחזור ללימודים באיזי ואז חופש פסח ואני אנשום....ואז מרתון סמסטר ב'...ומי יודע...

אם ירצה השם אולי אני אמצא את עצמי בקיץ רצה בשדות גאנג'ה פראיים....

 

 

נתנו לי אישור בלימודים לכתוב פרו סמינריון בספרות לגבי יצירה של עצמי... זה ממש מגניב אותי..

וזה לא הולך להיות קל.... היצירה הזאת שנולדה ממני בגיל 17 בלי שום מחשבה מאחורי, ככה מהלב....

היצירה שמאז שיצרתי אותה אני לא מפסיקה ללמוד ממנה על עצמי.... שכל פעם מחדש אני מופתעת,

מגלה משהו חדש שהסתתר שם מתחת לשכבות האקריליק והאותיות והסרטים והסלט השלם שיצרתי שם..

סלט של גיל 17.......מרגש אותי להכנס למסע הזה של לחקור יצירה של עצמי...

היצירה שדרכה אנסתי ורצחתי את עצמי... התפצלתי התפשטתי השתגעתי צעקתי..חוסר אסטתיות בלאגן ורעש.....

זה מה שהלך בתוכי אז.... ואני פוחדת ומשתוקקת להכנס פנימה לתמונה...

 

וזהו..... עכשיו 3 וחצי.... זאת שעה שאני לא אוהבת.... וזה מוזר כי דווקא 3 זה אחד המספרים האהובים עלי....

מצחיק שכתבתי אחד המספרים...כי השני זה אחד.... בקיצור אני לא אוהבת את השעה 3... וכל השעה הזאת לא נעים לי

עד שמגיע 4 ואז אני נרגעת... אבל זה רק בלילה... 3 בצהריים זאת שעה בסדר...... בכל אופן אז ללכת בין 3 ל4 בלילה

לישון זה הכי מסוכן אבל בגלל שעכשיו יש מלאכים בבית זה הרבה פחות מסוכן....

אחרי הכל נכנסתי למטבח בלילה השבוע בלי להדליק אור ולא רצחו אותי... וגם המלאכים שכפלו את הלחם.. כמה פעמים.....

אז הכל בסדר.... ועכשיו אני אלך לישון גיבורה..........

 

אין לי מושג מה כתבתי מחר אני אקרא ואגלה, לילה טוב

 

 

והנה התיק שסרגתי לחלילית שלי, ניסיון ראשון בסריגה......