חזרתי.....
מכמורת היה חוויה הזויה.. לפגוש משפחה בפעם הראשונה ולבלות איתם שבוע באותו הבית.....[בסוף הם החליטו שעדיף שאשן איתם,
למרות שאמרו שאם אני מעדיפה אני יכולה את הצימר, אבל היה לו ריח נורא והבית נראה מדהים]......
הבית היה פסיכי לגמרי... 3 דונם על הים... נראה כמו איזה מלון... רהיטים יפים כמו בסרטים...וענקי...מלא פופים בכל הצבעים...
וגינה וג'קוזי וכל החרא הזה.....
בסוף החלטתי לא לקחת איתי שום דבר לעשן.. ומסתבר שנפלתי על משפחת סטלנים אז היה ירק מעולה כל יום..
זה מצחיק שאני מתלבטת מתלבטת ולאלוהים יש תכניות משלו.......
כל לילה נכנסתי לשיחות פילוסופיה עם האבא ואחיו [שיש לציין נראה די טוב ועשה רושם של בחור חכם. גם שר ומנגן יפה, אבל
גאד אני צריכה להפסיק עם מוזיקאים].
מה שהיה מעניין במיוחד במכמורת זה שידעתי שאני בעבודה, באחריות מלאה על ילד בן שנתיים בכל רגע ורגע, ופשוט לא נכנסתי לסרטים
בכלל.... כאילו הראש ידע שאין לו ברירה אלא לתפקד כראוי...... לא היה לי את האופציה לעשות קונצים אז לא עשיתי..
וזה מדהים זה היה הוכחה שאני מסוגלת להעביר ימים שפויים.... בלי התקפי חרדה וחרא.....
חזרתי בשבת בלילה ממכמורת, ארזתי מזוודה והלכתי לישון. בבוקר קמתי והמשכתי לארוז ובצהריים יצאנו, אני ואמא, לשדה התעופה.
בזמן הטיסה לברלין ראיתי קשת קטנה [וגם צילמתי מהחלון], ובזמן שאני מתפעלת ממנה פתאום ראיתי דאבל ריינבו ענקית בקטע הזוי..
זה פעם ראשונה שאני רואה קשתות בזמן טיסה...זה היה פסיכי לגמרי..... לטוס ליד הקשת.... עשיתי רעש במטוס חחחח....
כמו בסרטון הזה של הדאבל ריינבו.....כולי התרגשתי וצילמתי בטירוף.....
נמנעתי מלהגיע לכל מני מוזיאונים ומצבות.... רק למוזיאון אחד הלכתי, והוא היה שווה את זה בטירוף- מוזיאון הטבע... היה מדהים..
שלדים של דינוזאורים [פעם ראשונה שאני רואה...] ריגש אותי מאוד...בכלל לא ככה דמיינתי את זה... כלומר- הגודל.. לא חשבתי שזה
היה כזה עצום.... והיה מלא אבנים טובות... וחדר שלם של נוצות מדהימות ביופיין... ועוד חדר של מלא יצורים הזויים משומרים בפורמלין....
היינו גם בגן חיות.. וראיתי שם כמה חיות בפעם הראושנה בחיי...כמו דוב לבן למשל.... שזה גם מאוד ריגש אותי :) וגם קוף מנדריל!!!! 3>
מתוקים... נתקעתי מולם מלא זמן.. וגם מול האורנג אוטנגים... לא הצלחנו לזוז אני ואמא...זה היה מרתק..... היה יפה לראות שאנשים מתעכבים
הכי הרבה זמן דווקא ליד הקופים..... כנראה בגלל שהם ככ אנושיים....
נקודת ציון נוספת היא שחתמתי על חומת ברלין, סתם כי זה דורש :)
בגדול היה כיף. היו כמה ויכוחים עם אמא אבל בקטנה..... אמא בכתה ואני בקושי. אולי הזלתי דמעה או שתיים.... הרגע היחיד שבכיתי חזק
היה בטיסה חזרה שכמובן חטפתי התקף חרדה... שעברתי בלי קלונקס.....
ביום האחרון של ברלין חטפתי צינון רציני של נזלת ירוקה זוהרת וגושית... ועכשיו אני כזה צרודה ומשתעלת ומלאה בנזלת בכל חור וסינוס...
ומקווה שמחר אטפל בעצמי היטב כי מחכה לי שבוע של עבודה קשה מראשון עד חמישי.... ועוד תשעה ימים חוזרים ללימודים......
אני חייבת להחלים ולהתחזק ולסדר את החדר שיהיה מוכן, כדי שאוכל ללמוד בו בלי הפרעות.....
רוצה בית משלי, רואה אותו בראש בדיוק איך הוא נראה. וכל הבגדים שיש לי על השולחן עכשיו יהיו מסודרים כמו במוזיאון בחדר ארונות.
ראש אחרון, סירופ שיעול, ולישון..........
[זה קטע שתמיד אני כותבת כאן כשאני בסטלה מוחלטת.... והפוסטים נראים כמו שקקי היה נראה אם בני אדם היו מחרבנים בצורה
של הקשה על מקלדת]
לילה טוב :)
תגובות
הוסף רשומת תגובה