...


כנראה שהייתה לך סיבה טובה למה כל הזמן דאגת שאני לא אקשר אליך יותר מדי..


אני מודה.. מודה באשמה, נפלתי, נקשרתי... לא חזק מאוד מאוד, אבל נקשרתי...


וזה יהיה קשה אם זה יצטרך להפסק... לא קשה כמו דברים אחרים אבל קשה. אני אתמרמר שלושה ימים, אלבש עוד שריון על המיליונים שיש לי, ואמשיך הלאה..


כאילו מצד שני זה גם יכול להמשך כמו עכשיו אבל יש בזה משהו מטומטם... כי זה יכול לחרפן באיזשהו שלב..


"אני לא רוצה אותך אני רוצה להיות לבד אבל אני רוצה להכיר אותך"


לא יודעת.... אוף... ומצד אחד ממש כיף לי איתך ומצד שני השיחות נתקעות.... מה שנקרא יש על זה מניעות...


ומניעות יכולות לבוא על דבר שהוא מאוד טוב אבל גם על דבר שהוא רע.. 


קשה לי ממש שלא דיברנו היום, וזה טיפשי כי עוד לא 4 בצהריים.. ואני מתה לדבר איתך ולדעת מה עובר לך בראש..


איפה אתה נמצא בכלל. ואולי אתה עם מישהי.....


וזה לא אמור לפגוע לפי הכותרות אבל בפנים זה יצבוט...מה לעשות


ככה אני עובדת.


 


אמרתי לעצמי שאני לא אדבר איתך היום. שאתן לך לנשום ולחשוב ולדבר איתי כשתרצה, ואז לא התאפקתי ושלחתי הודעה.


נראה לי שאין לך כוח עכשיו אלי או לסיפור הזה.....


 


אתה יודע מה? אולי באמת קח תיק ותלך למדבר....תלך מהראש שלי


או שתפסיק לבלבל אותי. 


 


אני נשבעת בכל היקר לי שנמאס לי מגברים. על הפנים...אשכרה... 


פעם אחת אני רוצה שגבר יבוא אלי ויגיד לי "אסתי אני רוצה אותך אני מת להיות איתך אני משוגע עליך!"


לא קרה..לא קרה לי אף פעם..... אולי כי אני לוקחת כל מה שבא ליד....


מה זאת אומרת גבר שמתלבט עלי? אם גבר מתלבט אז לא צריך, כי כנראה הוא לא מספיק מעריך...


אשכרה...לא רוצה לא צריך..... 


ואם אתה רוצה אז אל תפחד להגיד אני רוצה...


 


הבעיה שאתה לא יודע בכלל מה אתה רוצה...או שאתה יודע? בוא תתמקד רגע תגיד לי דוגרי


כל פעם שאני זורקת משפט שיש לו איכשהו ניחוח של ביחד אתה זורק לי חזרה משפט עם ניחוח של לבד..


מה זה הפינגפונג הזה?


 


האם אני מחפשת כותרת? לא יודעת אם הכותרת היא מה שתעשה לי את זה.. אני לא מחפשת להגיד "אנחנו זוג" או חברים או ביחד


או כל שטות אחרת... זה לא מה שאני מחפשת... אבל כנראה שבשורה התחתונה, אני כן מחפשת מישהו שיאהב אותי


באמת


שירצה


מכל הלב


אותי


 


 


יש את החרא הזה.. "אני לא מוכן\מוכנה למחוייבות"... ויצא לי לחשוב על זה.. ותכלס מדובר אמנם במחוייבות, אבל מדובר במחוייבות


לדבר הכי נעים ונפלא וכייפי בעולם...אז למה אנשים כ"כ מפחדים מזה? 


תכלס שיותר כיף בשניים... אני לא יודעת..אולי אנשים צריכים את הלבד...או לא מוצאים את הלבד שלהם בתוך קשר זוגי....


נראה לי שאני תמיד מרגישה לבד לא משנה גם אם יהיה לי אלף חברים, ובגלל זה אני לא מכירה את התחושה הזאת....


 


ולא, אני לא חולמת על חתונה ורב ושבירת כוס, אבל אני בהחלט חולמת שיום אחד יהיה מישהו שירצה שאני אהיה לצדו בהמשך החיים שלו,


לא משנה איפה אנחנו ומה קורה,


ונעשה מסיבה עם מלא פיצות לכבוד השמחה הגדולה הזו...חגיגת אהבה. לא צריך שמלה יקרה לא צריך שום דבר.....


 


רק שפעם אחת מישהו באמת יאהב אותי אהבה גדולה ולא ילך.......


 





 


אולי בגלל זה אני ככ אוהבת בעלי חיים.. הם לא מזיינים את השכל... סעמק


 


תגובות