אני לא מאמינה שאני כותבת קודם פוסט על זה ולא על אפריקה. אפריקה אמורה להיות במקום הראשון לא?
מסתבר שזה יכול להמחק לי מהר כשמדובר בסיפור מסריח.
מצחיק שהפוסט האחרון שכתבתי הוא על אותו נושא מזויין. כנראה משהו התבשל כבר מאז באנרגיות.
כבר בשבוע האחרון באפריקה הרגשתי שהחברות הזאת הולכת להגמר, שמשהו בה השתנה... ובכלל לא ידעתי מה אפילו.
ניסיתי להרגיע את עצמי ולהגיד הכל בסדר ומה כבר יכל לקרות, אבל לחזור לארץ ולגלות שאת פאקין יוצאת עם האקס שלי?
כמו שאמרתי לה, וגם לו. מילא זה היה אהבה... אבל זה לא. זה כולה שעשוע, זיונים עישונים וסדרות מצויירות... זה שווה
את ההריסה של הלב שלי? זה שווה את הפגיעה הזאת? לא יכולתם למצוא מישהו אחר לזיין?
יד שמאל משוסעת ואני כל כך כועסת. לא יודעת אם אני בכלל רוצה לדבר איתה אי פעם. אני רוצה, אבל לא מסוגלת.
לא סולחת. פשוט לא סולחת. הם יכלו למנוע את זה.
אני לא מדברת על אכפתיות, אבל רבאק קצת רחמים...קצת רחמים...........
פוסט על אפריקה כשאקום על הרגליים
העיקר העזתי לחלום על תקופה טובה
תגובות
הוסף רשומת תגובה