אוגוסט

 אוגוסט חודש חם מאוד בארץ ישאל. החודש בו יש לי מספיק כסף בחשבון ואני אורזת את הדברים שלי ונוסעת.

הסתכלתי בבלוג שלי באוגוסט של שנה שעברה, זה היה בדיוק לפני הטיסה לאמסטרדם, והיה שם תקווה ודיבורים על אפריקה.

לא זכרתי שהרעיון הזה מתהווה בי כבר מאז, אבל תכלס אפריקה זה חלום שיש לי מאז שאני ילדה- אפילו מסומן לי באטלס

שהיה לי בתור ילדה בעיגול. להגיע לשם.

 

בטח באוגוסט של שנה שעברה לא חלמתי בכלל שבשלב זה של החיים שלי התרמיל כבר יהיה כמעט ארוז עד הסוף.

לפעמים רע לי ששואלים אותי איפה באפריקה ואני אומרת דרום אפריקה. לפעמים עצוב לי שאנשים זורקים את זה שזה מקום

אירופאי או שקוראים לזה האמריקה של אפריקה, אבל אני חושבת שזה בחירה נכונה ונחיתה רכה לתוך יבשת מבולגנת.

נחיתה רכה בשביל בחורה כמוני שצריכה את זה, כי אפילו להגיע מהמרכז לחיפה כרוך בבכי בשבילי, בכי של פחד מלהתרחק מהבית,

ללכת לאיבוד. כלי תחבורה הם מפלצות. 

 

אני אגיע לדרום אפריקה בעוד 13 ימים בדיוק.. לא להאמין שהזמן זז. כמעט הכל כבר מוכן אפילו ארוחה צמחונית במטוס...

הוכחה שהזמן זז זה כשאשה יולדת, כי אז אתה נזכר ביום שסיפרו לך שהיא בהריון ואתה מבין שבאמת עברו תשעה חודשים.

אחותי ילדה לפני יומיים נסיכה קטנה וקסומה. עוד אין לה שם. יש כלמני מחשבות והשם שמשום מה עולה לי בלי הפסקה זה רוני.

אני חושבת שזה שם טוב בשביל הילדה הזאת. כשאחזור, ב3 באוקטובר, היא כבר תהיה גברת רצינית, תתחיל לקבל צורה של בן אדם,

להתגשם.. אהובה שלי. הלוואי שיהיו לה חיים של חוזק ושמחה וחכמה ובריאות, הכי חשוב בריאות... היא מאוד יפה, כמו אחותי בדיוק.

 

עוד תהליך מפרך נגמר וזה הנסיונות הכושלים שלי במשך יותר משנתיים להוציא רשיון נהיגה. אתמול קיבלתי את הבשורה המשמחת,

ופרצתי בבכי שממש לא חשבתי שיבוא. זה היה הבכי הכי שמח בחיים שלי, באמת.. כל כך רציתי את החרא הזה.

להוציא רשיון במדינה הזאת זה סיוט גמור. עוד דבר למחות עליו אם כבר מוחים על הכל.

 

בעזרת השם אהנה בטיול באפריקה ואחזור בריאה ומלאת חוויות טובות. עוד לא פרסמו מתי מתחילים הלימודים...

הייתה לי מחשבה פרועה שאם ישאר לי עוד כסף ואני אתחיל ללמוד מאוחר יותר, אדחה את החזרה לארץ ואמשיך לטייל קצת,

אבל איך שאני מכירה את עצמי אני לא אעשה את זה. פחד מדברים לא מתוכננים ככל הנראה יעצור אותי, וגם געגועים מאוד

גדולים לפונצ'ה שלי.

 

אני מקווה שהיא תהיה בסדר. כבר אמרתי לכל האנשים בשכונה שידאגו ללטף אותה כל פעם שהם רואים אותה ברחוב, לספר לה שאני נהנית

ושעוד מעט אחזור. פונצ'ה נהדרת ויפה. כל יום היא נהיית יותר יפה וכל יום אני אוהבת אותה יותר. אני אוהבת לטמון את הראש בפרווה הארוכה

שהיא גידלה בגלל בלבול-מזגנים למרות הקיץ החם. אני אוהבת לקחת נשימה גדולה מהאף ולהתרכז בריח התינוקי שלה, ולהרגיש איך היא ממלאת

אותי דרך הנחיריים.

 

גם מיקי מתוק. לאחרונה יותר שמח ונפתח, פחות פחדן. מיקי בא אלינו מבית עם 11 ילדים קטנים, והגיע לבית הכי משעמם ושקט שיש.

כל היום חשוך ואין אף אחד בבית. לפני כמה זמן שמתי אותו בבייביסיטר לכמה ימים כי טסנו לחו"ל, והוא חזר ממש מבסוט. אני חושבת שהוא התגעגע

לנוכחות של ילדים...

מה שאני אוהבת בתוכים זה שיוצא להם חום מהרגליים. להניח אותם על הלב ולהרגיש את החום. זה לא יאומן כמה חום נעים יוצא מרגליים כלכך קטנות

וציפוריות. עדיין קשה לי להתרגל לזה שהוא בת, אבל לפני כמה ימים הצלחתי לדבר אליו בנקבה בלב שלם.

 

אולי זה גם בגלל שאני יותר מאוזנת, אז פונצ'ה ומיקי יותר רגועים אחד עם השני. לפני כמה ימים התכרבלתי עם שניהם במיטה, ופונצ'ה אפילו לא ניסתה לאכול אותו.

השנה לא אהיה באזכרה של בר. 4 שנים. לא לשכוח לבוא לבקר לפני הטיסה.....

 

דפיקות בדלת. אשמור על קשר עם הבלוג חסר הקוראים שלי

 

קיץ נעים

 

 

יפה כמו שועל שלג.