שלוש שש שש אפס חמש

אני כן חושבת שאני אחלה בנאדם   אני חושבת שאני לא יודעת להוציא את העובדה שאני אחלה בנאדם החוצה רוב הפעמים אבל בראסמי מבפנים אני אחלה, ואני גם חכמה. אני חושבת שאם אני אוציא את הספר הוא כן יהיה רב מכר. ואני חושבת שאני כן אהיה אמנית טובה ומפורסמת.   כן. כן כן באמת אני נשבעת   והכוכבים הנופלים יחזרו להגשים לי את המשאלות, ואולי בינתיים מה שהם עושים זה לטובה כי מהכל לומדים, לא? כן. אני אוהבת את עצמי. אני אוהבת את עצמי. אני לא כלכך אוהבת את איך שאני נראית ואני 80 אחוז לא אוהבת את צורת הדיבור שלי והדברים שיוצאים לי מהפה, אבל אני אוהבת את עצמי.   ויש אנשים שנראים לי יותר מרשימים ממני. אבל אולי בעצם גם אני מרשימה, סך הכל.   כן, באמת, זה יכול להיות   ופונצ'ה אוי פונצ'ה הכל בזכות פונצ'ה אם אני אחליט להתאבד אני אקעקע את כל הגוף שלי בעוד תמונות שלך. [כי אם אני אמשיך לחיות צריך להשאיר מקום לשאר החיות..את יודעת:) ] בינתיים חשבתי על התמונה שאת עושה קקי, כי את חמודה שם וכלבה טובה כלכך, וגם את התמונה של הכף רגל שלך. עם הלב. אני לא יודעת אם אתם יודעים אבל פונצ'ה שלי הקטנה היא כ...

  משהו שכבר הרבה זמן רציתי לכתוב ולא היה לי כוח.   אני זוכרת שהייתי מאוד חשה עליונות על בנות צעירות ממני בשנתיים שלוש, לפעמים אפילו רק בשנה. כשמישהי הייתה מדברת איתי על הדיכאון שלה או ההפרעת אכילה שלה הייתי מזלזלת כי "הן עדיין קטנות ולא מבינות".. ואז הגיע המשבר הממש משוגע שהיה לי לא מזמן, ומצאתי את עצמי מדברת בדיוק בדיוק כמוהן. ופתאום מצאתי את עצמי חוזרת אחורה למחלה ולדיכאון ואומרת את אותם משפטים מילה במילה שהייתי אומרת בגיל 14..ווואלה, שנאתי את עצמי על זה בהתחלה. הרגשתי ילדה קטנה ומגוחכת. אבל אז הגעתי למסקנה שהכאב שלי הוא כאב אמיתי וכנה לחלוטין, הבכי שלי הוא אותו בכי של אותן בחורות שבדיוק ירדתי עליהן בזמנו. זה לא משנה בכלל אם עברתי יותר או עברתי פחות, הכאב הוא אותו כאב. ואני לא אגיד שאני לא שופטת מאז, אבל אני ממש משתדלת לעבוד לפי התיאוריה החדשה מה שנקרא. כי אותה בחורה בת 14 שהיום שואלת אותי איך להיכנס להפרעת אכילה ואני מעזה לחשוב שהיא סתם סתומה וילדה קטנה, בעוד 4 שנים תהיה בדיוק כמוני, והיא תעבור את אותה הדרך שאני עברתי ומה נותר לי אם לא לנסות להקשיב ולהסתכל  מגובה ...

  ימים קשים.

אז נטשתי את השירות לאומי ועכשיו הם ישנאו אותי ויחשבו שאני בחורה לא אחראית אני לא רוצה עכשיו כלום אני רוצה חופש קעקוע שיער חדש לא לעשות כלום כל היום להפסיק להתמסטל כלכך נמאס אלוהים נשבר הזין כבר אני שונאת את כולם אני שונאת מתנשאים שונאת אלימים   אני שונאת כשאני אומרת "כן, אני מכירה את זה, הייתי שם" ואז אומרים לי "לא נכון"   לא רוצה לראות אף אחד לא רוצה לשמוע תסתמו את הפה   לא רוצה לקום בבוקר לא רוצה לנסוע באוטובוס המזויין ולנקות קקי כל היום סבבה? לא רוצה יחסי אנוש מחורבנים איפה הכבוד? נמאס לי מחוסר כנות נמאס לי מדפיקת חשבון של עצמי לאחרים   תיזהרו, פעם הבאה תיזהרו נמאס לי לסתום את הפה אוקיי?! נמאס לי להגיד בסדר נמאס לי להתנהג כאילו הכל כרגיל כשבעצם מישהו יצא בן של זונה מזדיינת אין יותר נחמדות אין יותר הבנתם?!   לא מזיינים לי את השכל יותר נגמר הסיפור תמצאו מישהו אחר בשביל כל הבולשיט שלכם אני כבר לא בסיפור הזה   להתראוווווווווווות.   נכתב על ידי 36605 , 10/7/2009 19:55  

  זחל זה פרפר ופרפר זה זחל?   אם תענו לי "כן", אספר להם מהות העולם מהי.