שלוש שש שש אפס חמש

 לילה בבית מלון ושלג בחלון על התקרה מהבהבים אורות ניאון מתהפך מצד לצד מנסה לישון יש משהו זר בתקתוקו של השעון ואת רחוק מכאן אני נתקף בדידות שותה ומתמלא בים של ריקנות לאן לרוץ לבד הפוך לילה בבית מלון מתאבד בניסיון לרצוח רגע בשעה של שיגעון מחבק את הבקבוק בתחושה של ניצחון הבוקר שוב הופיע ברגע הנכון ואת רחוק מכאן אני נתקף בדידות שותה ומתמלא בים של ריקנות   השיר הזה לא אומר שום דבר על המצברוח שלי בימים האחרונים. המצברוח דווקא סבבה, פשוט חרשתי על הדיסק המדהים הזה ושעה התלבטתי איזה שיר לשים כי כולם פשוט כל כך טובים. מחר אני טסה לרומניה עם אמא ואבא. אבא אומר שאין שם בגדים יפים. יש רק זקנות שמתחננות שנקנה מהן תותים. גם תותים זה טוב. בעיקרון בא לי לטוס. בא לי לצלם... אני אחזור עם סיפורים ואווירה של חו"ל ואני אקנה הנס ירוק והנס אפור ואעשה קעקוע בן של זונה, כי אני מליונרית. הייתי ממשיכה לזיין בשכל עוד הרבה, דווקא כיף לי, אבל אני צריכה לסיים לתפור את הבטנה של המעיל. עד שאני מסיימת את המעיל המזויין הזה, בא לי למכור אותו. אבל אם כבר למכור, אז באיזה 500 שקל, כדי שיהיה מגניב. יאללה, רומניה, זקנ...

  אני מתעצלת להעלות את התמונות מבומבמלה. הכבל שבור וגם העניין שהוא צריך להיכנס אליו, יחסים דפוקים של מין ואהבה. אם זה היה חשוב לי מספיק כבר הייתי עושה את זה איכשהו בטח. בכל אופן, היה כיף בטירוף, ואיזה קטע, בואו נצנזר קצת כי נמאס לנו שכולם יודעים עלינו הכל. זה כמו שאלירן אמר, שהוא תמיד מדבר על עצמו ברבים, שיחשבו שיש לו חבר'ה. בחור מגניב, האלירן הזה. אני לא מצליחה להבין מה הקטע של התקופה הזאת, כי מצד אחד היא הטובה בחיים שלי ומצד שני הגרועה. בחיים לא נהנתי ככה, בחיים לא הייתי ככה שלמה עם עצמי, עם הדרך שלי. בחיים לא בכיתי מהתרגשות כי ראיתי ציפורים יפות בגן היובל, בחיים לא הייתי בטוחה כל כך במה שקורה פה. בחיים לא סבלתי כל כך. בחיים לא הייתי פגיעה כל כך. בחיים לא נמאס לי כל כך. בחיים לא היו לי כאלה צלקות ענקיות על הידיים. פטור מהצבא כבר יש לי, שזה משהו שמרגיע אותי בכל העניין הזה. גם עבודה יש לי, שזה מגניב. לעבוד עם בעלי חיים זה הדבר הכי טוב שיכל לקרות לי, לחשוב שעוד יהיה לי את השרות הלאומי עם הכלבלבים והחתלתולים... החיים הטובים. לגבי עיצוב אופנה אני מתחילה להתלבט. אני מתחילה לשנוא את האמ...