"תבחר חיים. תבחר עבודה. תבחר קריירה. תבחר משפחה. תבחר טלוויזיה ענקית מזוינת. תבחר מכונות כביסה. מכונית. קומפקט דיסק ופותחן קופסאות חשמלי. תבחר בבריאות טובה, כולסטרול נמוך וביטוח שיניים. תבחר משכנתה טובה ופריסת תשלומים. תבחר בית. תבחר את החברים שלך. תבחר בגדי פנאי ומזוודות תואמות. תבחר חליפת 3 חלקים מבד יוקרתי מזוין. תבחר "עשה זאת בעצמך" ותתהה מי לעזאזל אתה כשאתה יוצא מהבית ביום ראשון בבוקר. לבחר לשבת על הספה הזאת ולראות שעשועוני-טריוויה מרסקי-נפש, כשאתה דוחף ג'אנק-פוד לפה. תבחר להירקב בסוף החיים שלך בבית העלוב שלך עם שום דבר חוץ ממבוכה אל מול הפרחח המזוין והאגואיסט שיחליף אותך. תבחר את העתיד שלך. תבחר חיים... אבל למה שאני ארצה לעשות דבר כזה? אני בחרתי לא לבחור בחיים: אני בחרתי משהו אחר. למה? אין שום סיבות. למה שתהיה לך סיבה אם יש לך הרואין?" "חולה מדי מכדי לישון. עייף מדי מכדי להישאר ער" "היינו מזריקים ויטמין סי אם היו מוציאים אותו מהחוק." "לחיות ככה זו עבודה במשרה מלאה." "כשהשיר מגיע לתו הפנטסטי הזה...
רשומות
מציג פוסטים מתאריך דצמבר, 2007
- קבל קישור
- X
- אימייל
- אפליקציות אחרות
מבאס אותי שכלכך מהר הפוסט הקודם יורד למטה אבל זין בא לי לכתוב ובא לי לכתוב כבר הרבה זמן אז זין בא לי לעשן עד שאני אמות וזהו ככה כתבתי לו וככה אני באמת מרגישה ובכלל זאת הייתה המטרה שלי מההתחלה מכיתה ח' לדפוק לעצמי את המוח ואת הלב ואת הכל עד שאני אמות והנה אני היום.כמה שהתקדמתי. מזכיר לי את הגיחוכים האירוניים של אדית פיאף. מערכת עיכול דפוקה רגליים דפוקות ידיים דפוקות והכי חשוב- מוח ולב אחושרמוטה דפוקים ותמיד רציתי להפוך לאנשים האדישים האלה שכל מה שאכפת להם ממנו זה סמים ותמיד רציתי להיפתח באומנות שלי לעולמות חדשים ואני כלכך מדוכאת וחסרת כל מוטיבציה שחשבתי שהחרא הזה עוד יביא אותי לאנשהו לא יודעת אולי הוא עוד יביא וסך הכל כמעט כל צעד שאני עושה הוא איכשהו בעקיפין של העקיפין של האמאמא של התת מודע, הוא בשביל להרוס את עצמי. סתם חרא יעני לא אוהבת את התקופה הזאת ולא אכפת לי משום דבר אני רק רוצה לעשן ולישון ולאכול ולתרץ את זה ולקרוא לזה מאנצ'יז כשבעצם אני סתם שמנה כמו פעם וזה מעצבן אותי כי עכשיו אני נשמעת לעצמי קצת מטומטמת חוצמיזה גיליתי שהאקס שלי זיין איזה מכוערת בזמן שהיינו יחד, אז אני...