את מנסה לשמור על השגעונות הקטנים שלך.
לשמור עליהם באדיקות כאילו חייך תלויים בהם ורק בהם.
כאילו אם תהי רזה יותר זה יהפוך אותך ליותר יפה ויותר נאהבת ותוכלי לחוש את עצמך דרך זה.
בצורה מאוד מוזרה קורה בדיוק להיפך.
את לא מאפשרת לעצמך לקחת אחריות מלאה על עצמך ולחוש את עצמך באופן מלא יותר דרך
שמירה על הבעיות שלך.
רק דרך פתירה של אותם בעיות ושיתוף פעולה עם אלו שרוצים לעזור לך תוכלי לאט לאט לקחת יותר
אחריות על עצמך ולהרשות לעצמך להשאר נאהבת ומיוחדת כפי שאת.
זה מכתב מאדם שלקח חלק חשוב ממש בחיים שלי.
עכשיו הוא כבר לא פה, רק המכתב הזה מסתובב לי בחדר ומדי כמה חודשים, כשאני עושה סדר בפינות הכי מלוכלכות,
אני מוצאת את המכתב וקוראת אותו ומשתגעת כל פעם מחדש.
איך זה שלא השתנתי עדיין.
וכמה שהכרת אותי בטירוף.
ואם היה לי פרו הייתי חוסמת את האפשרות להגיב.
געגוע.
ועדיין התמונה הזאת עושה לי טוב.
-נמחקה-
ועדיין אתם עושים לי רע.
מחקתי את התמונה, אבל בא לי להעלות אחרת P:
פעם השיער שלי היה מלך.
לא מעריכים דברים עד שהם הולכים.
שונאת את זה אבל זה ככה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה