.

 לפעמים אני מרשה לעצמי לאכול.
אני לא מבינה למה, הרי לא מגיע לי.
אין לי כוח לדבר יותר מדי.
 
לצום זה הפתרון להכל.
 
ממש עוד כמה ימים אני אמורה לקבל את מנוי הפרו שלי, ואז אני אמחוק את כל התגובות שלכם.
"לצום זה חרא. זה לא בריא. תאכלי טוב ותעשי ספורט. לצום = למות.."
בולשיט!
פאקינג בולשיט.
 
לצום זה לחיות.
זה אשכרה לחיות.
 
איך הרשתי לעצמי לחשוב אחרת?
 
לא להגיב.
לא להגיב.
 
אני יודעת שחלקכם מתייחסים לזה כפוסט של ילדה חולה.
לא אכפת לי. לא אכפת לי.
 
זה אני וזה שלי וזה טוב לי. זה טוב לי.
אחרי כל הדרכים שבדקתי, זאת הכי מתאימה לי.
אותה הדרך, רק לא לעבור במטבח.
 
לא להגיב.
 
תודה לג'מה ווארד שהחזירה אותי לדרך שלי.

 
הילדה הכי יפה בגן.