10 דקות.

יש לי 10 דקות לכתוב פוסט. בעצם 9.
אני אוהבת מספרים.
רוקו אומר שאפשר לסמוך עליהם.
אני הולכת לשנות את העיצוב של הבלוג, למרות שהוא חדש ולמרות שהוא יפה בעיני.
יש מצב שגם את הכינוי אני אשנה. וזה מוזר. זה יהיה מוזר.
 
יהיה לי בלוג לבן. טהור כזה. אבל בכל זאת יהיה לו ריח של ריקבון.
עם כמה שהוא יהיה לבן הוא יהיה גם כחול וירוק ואפור.
מסריח.
כמעט כמו הקקי שאין לי.
 
למרות שאכלתי הרבה נשארתי בדיוק באותו המשקל וזה מזל אחרת הייתי הורגת אותי.
וזובי עליכם. על כולכם שאתם משחקים אותה ובעצם אתם גרועים בדיוק כמוני.
כל המגיבים ב'ללא שם'. תמצצו לי, מבטיחה לגמור מהר.
 
דמיינתי את הפוסט הזה שונה לגמרי, אבל הכל יוצא לי רובוטי. הרבה נקודות ו. נו. לא זוכרת.
הידיים שלי קרות כל כך שזה כואב. גם הרגליים.
 
עשיתי תוספות שיער בתכלת וורוד ובלונד, ומתי שיהיה לי כסף אני אוסיף גם בחום וירוק.
רקוב, כבר אמרתי?
 
מחר ביצפר. לא מתאים לי בכלל. איפה הבקבוק אקמול?
לשתות תה ולהיות שמנה.
 
ערב טוב.