בא לי לבכות

כבר הספקתי לשכוח את כל החרא שבביצפר ואפילו קצת להתגעגע ללבוא לשם

אבל זה חזר אלי בבום וזה כאב לי בעיניים ובראש ובלב

עוד לא התחיל הטקס וכבר נתפסו לי הרגליים

אחרי שהוא נגמר הלכתי לכיתה וישבתי לבד

אני שונאת שאין לי חברים

 

אני מרגישה כל כך מעפנה

אפילו עכשיו, כשאני קוראת את מה שאני כותבת, אני חושבת לעצמי שהילדה

שכותבת את זה נשמעת ממש מעפנה

 

ואני לא מספיק כשרונית בשביל ללכת לאיזה בצפר וללמוד אמנות למרות שזה החיים שלי

ולא מספיק קשה לי בעיני ההורים שלי, בשביל לשלוח אותי לאנקורי

וכל כך נמאס לי לפעמים לנסות בכוח להיות אחת נורמלית כשבעצם כל הקטע הדפוק הזה הוא כל כך לא בשבילי

לא בשבילייייייייייייייייייייייייייייייי

 

גם מפחיד אותי ללמוד רחוק

ביפו או בתל אביב

 

ומפחיד אותי שאם אני אהיה באנקורי אז בכל זאת אני אהיה לבד, למרות שאור תהיה איתי

בגלל שאור חברותית וכובשת ואני לא

 

וזה לא סתם חששות של תחילת הלימודים,  בחודשים האחרונים של כיתה ח' לא בדיוק הייתי בכיתה,

ובט' בכלל טיילתי.. וזה לא עצלנות

 

זה לא עצלנות.

 

כואב לי הגרון ובא לי לצעוק שבא לי למות אבל זה נגמר כבר

נכון שלא בא לי למות?

נכון?

-

 

אז אני אצעק שבא לי לבכות ואז איזה מישו דפוק יגיד לי בתגובות "תבכי, מישהו אמר לך לא לבכות?"

ואז אני לא אענה לו ואני אחשוב לעצמי "יא מעפן, אני בוכה כבר ממזמן, וגם אם לא הייתי בוכה, אתה חושב

שאני שואלת מישו אם לבכות או לא? כוס אמא שלך."

 

זה כל כך מעצבן אותי. כל כך מעצבן

 

והמחשבה שהחברה של האקס איתי בביצפר רק גורמת לי לרצות לזיין אותו יותר

לזייןןןןןןןןןןןןןןןן אותו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1111111

 

וזה יקרה.

וזה לא לכלוכים זאת אהבה.

 

אני לא יכולה לשמוע קולות כי כואב לי הראש ממש

 

בא לי לעשות כבר פירסינג ונמאס לי שאמא שלי לא אוהבת את זה

בא לי להיות זונה ולהרוויח כסף ולריב עם אמא שלי בכוונה בשביל שיהיה לי תירוץ למה עשיתי עגיל

 

בא לי להרביץ לכולם ואני צריכה כל כך ללכת לפסיכיאטר

כל כך כל כך

ולהתחיל להקפיד לקחת את מסדרי-השכל בזמן, כי אני מתחילה להשתגע

 

אני לא ילדה של מב"ר

אני רוצה כיתה רגילה

רוצה ללמוד אמנות כי אם לא אז אני אמות

אמות.

אני רוצה להקטין את המספר שעות שלי בשבוע לפחות בחצי

ואני רוצה שלא יתייחסו לזה כאילו זה סתם כי אז אני אפול

 

לא רוצה ליפול בגלל דפוקים

 

זונות כולכם

 

אני גם שונאת להזכיר לאנשים את שנה שעברה שלהם

סתם כי זה גורם לי להרגיש לא ממש בוגרת למרות שזה לא אמור

 

בא לי לצרוח ולאכול כריות

 

ביי