גברים נחמדים מציעים לי ייבוש כוס בחינם.

זה קורה לי כל יום, אז עדיף שאני אחכה.

אני עדיין חולה, לא כדאי לי להטריף את עצמי.

בכוס רטוב גם מרקר מספיק עבה יכול לטפל.

מקסימום, לא קשה להשיג את אותם הגברים.

 

סתם נראה לי נחמד לעדכן פה קצת לפני 4 בבוקר.

אתם יודעים? זאת השעה הכי מקסימה ללכת לישון בה לדעתי.

לא כל-כך חשוך כבר ולא כל-כך שקט.

חבל שזה אומר שמחר אני אסתובב כל היום עייפה.

 

מחר יום ההולדת של אחי הגדול.

הוא בן 18 מחר.

למען האמת זה כבר היום, כי מחר כבר התחיל.

אני אתן לו שקל ושמונים אגורות, אבל רק בעשרות אגורות.

זה יענו יוצא 18, אז זה מגניב, וגם כי זה מה שהוא ביקש ממני.

עשרות אגורות בשביל לשים בקופת צדקה.

אח שלי קצת משתגע, אבל העיקר שהוא חזק ושמח.

 

בני אמר לי שהוא עוזב.

עושה לי חשק לנצח הכל.

אולי זה קצת בשביל לשמח את בני, כי אני אוהבת לשמוע שהוא גאה בי.

בכיתי. זאת הפעם השנייה שאני בוכה מול המטפלים שלי ביומיים האחרונים.

הוא סיפר לי ראשונה.

שאלתי אותו אם הוא בחר לספר לי ראשונה כי אני הכי משוגעת.

הוא אמר שאני פשוט חשובה לו.

קצת כעסתי גם.

אי אפשר לא לכעוס כשכולם עוזבים פתאום ביחד.

דוב, מירה, ועכשיו גם בני.

מזכיר לי שפופאי עזב בדיוק באותם ימים בשנה שעברה.

חופש קשה.

 

"זהו קיץ קשה, אין לי צל של ספק."

 

אמא הבטיחה יום-כיף בת"א.

היא רואה שקשה לי.

אני רוצה בגדים. רוצה חדש.

חדש לא מזיק, בטח שלא בתקופה שכזאת.

 

היום הגעתי למסקנה, שיש בחורות שאני באמת באמת נמשכת אליהן.

מגניב אם הקשר הבא שלי יהיה עם בחורה.

זה יכול להיות נהדר.

 

אני רעבה כבר מליון שעות, עוד מעט הציפורים מתחילות לצייץ אז צריך לזוז לישון,

ובכלל, עוד איזה שעתיים אני צריכה שוב לקום כדי להוציא את הכלבה לחרבן.

לאכול עכשיו?

אולי עדיף כבר ב6 בבוקר יענו.

אבל זה מעצבן כי אני תמיד מתעלפת.

 

הלכתי לישון, נראה לי.

 

 

שיהיה במזל אחי. תחייך. ג'ה ישמור עליך אמן!

 

נ.ב- קראתי את הפוסט עכשיו אחרי שפרסמתי אותו ושמתי לב שרואים שאני עייפה.

קיצור יאללה ביי.