חלום.
ישנתי כל הלילה בלי לחלום. ישנתי טוב.
התעוררתי ב09:00, לא עייפה. קצת רעבה.
אכלתי כריות עם חלב 3%.
הלכתי להתקלח, חפפתי את השיער גם.
יצאתי מהמקלחת בלי למהר לשום מקום.
עמדתי מול המראה. אני יפה. אני יפה. אני יפה.
האוזן שלי נראית סובלת. הורדתי את העגיל המכאיב, השארתי רק את הבריאים.
עשיתי קוצים, סתם בשביל הכיף, כי אני אוהבת להיות יפה.
כי להיות מכוערת עושה אותי עצובה.
הדלקתי את המחשב, פתחתי את המועדפים.
נכנסתי לבלוג, אין תגובות חדשות.
חזרתי למועדפים.
בלי לחשוב יותר מדי, מחקתי את האוסף הענקי של אתרי הפרו אנה שלי.
אני לא צריכה את זה יותר.
שמתי שיר שמח. שיר של סיני תור.
שיחקתי סוליטר לאט לאט. לא מתוך לחץ. סתם, בכיף.
הגיע הזמן לארוחת צהריים. השעה 14:00.
אני אוהבת לראות טלויזיה תוך כדי שאני אוכלת, אז שמתי ת'סרט פיטר פן.
אכלתי אורז, 3 נקניקיות, וקצת סלט.
אחר כך שתיתי תה ואכלתי אגוזי.
נגמר הסרט, נהייתי עייפה קצת.
קראתי את הנסיך הקטן ונרדמתי.
קמתי ב17:15, התאפרתי והתקשרתי לדוב.
עברו 2 דקות, דוב חיכה לי בחוץ עם הג'יפ הירוק,
2 שפריצים של בושם, לשים לובלו, ולצאת מהבית בריצה!
אני רצתי לכיוון האוטו, והוא רץ לכיוון הדלת של הבית שלי.
התנגשנו, צחקנו, התנשקנו, ונסענו לקפה.
בני הכין לי ולו מרק, והלכנו לפטפט.
זאת הייתה שיחה קצרה, כי הכל בסדר.
בני חייך ואמר שהוא שמח שיש לסיפור הזה סוף טוב.
יצאתי מהחדר ב20:30 ובדקתי איפה דוב.
הוא ישב בחוץ ועישן סיגריה.
מזל שהיו לי את המסטיקים שהוא אוהב.
נסענו אליו הביתה.
התחבקנו.
דוב הדליק 5 נרות ואת הרדיו.
אני כיביתי את האור.
הורדתי את הג'ינס, במקומו לבשתי איזה בוקסר של דוב.
לא ביקשתי ממנו ללכת להישקל, בגלל שאתמול נשקלתי ו46 זה בסדר.
נכנסנו למיטה.
שכבנו.
גמרנו.
חייכנו.
נרדמנו.
התעוררנו ב01:30, דוב לקח אותי הביתה.
שטפתי את הפנים, צחצחתי שיניים והלכתי לישון.
איזה יום יפה, הלוואי והוא היה אמיתי.
(אל תגידו לי שאני יכולה לעשות אותו אמיתי,
אני אסתדר בלי זה.)
תגובות
הוסף רשומת תגובה