מה את יודעת?
כוס אמק.
מה את יודעת?!
אז יש לי מבט דפוק, אבל את לא יכולה לנחש מה עובר לי בראש.
והקשבתי לך.
הקשבתי לכל מה שאמרת.
את השאלה ההיא שמרתי לסוף.
וחוצמיזה, מי את שתגידי לי שיש לי אף מכוער?
מאז שנולדתי את גורמת לי להרגיש אפס.
תפסיקי כבר.
ושלי מכוער כל הזמן.
אני זוכרת איך היית הולכת, עם השיער הארוך החלק ובלונדיני, מזיזה אותו מצד לצד ואומרת שהוא מקפץ ככה בעצמו.
הייתי מבקשת ממך להראות לי את זה שוב ושוב.
אחר כך כשהייתי לבד הייתי מנסה גם.
לי זה לא הצליח.
והערצתי אותך.
איך שהיית מדברת, כולך בביטחון, בטוחה שמה שאת אומרת זה הדבר הכי חכם בעולם.
עושה כל מה שבראש שלך. מתווכחת עם ההורים בלי לפחד.
בימי שישי, עם כוכי, הייתן צוחקות, וכשאני הייתי אומרת משהו, כולם היו מעקמים פרצופים.
היום- אני כבר לא מעריצה שומדבר.
מדהים איך שהורדתם לי את הביטחון.
לפחות תפסיקי להעלות את זה שוב ושוב.
זה עדיין מכאיב לי למרות שהתרגלתי.
תגובות
הוסף רשומת תגובה