הרהורים.

השכנה ראתה אותי ואת חבר שלי מתנשקים וסיפרה לאמא.

תכננתי לשים פה עכשיו איזה סמיילי עצוב, אבל במחשבה שניה, למה לי?

זה פותר אותי מכל כך הרבה שקרים מיותרים!

כל השקרים האלה שכל כך התרגלתי אליהם והם הפכו לחלק מהדיבור שלי,

הם בעצם מיותרים והיה הרבה יותר טוב אם הם לא היו.

אני חושבת שאני אתחיל לעבוד על זה..

נגיד, לא לשקר להורים פעמיים בשבוע..

ולאט לאט אני לא אשקר להם שבועות שלמים, אז אני אוכל להיות הרבה יותר

פתוחה ואמיתית איתם.

 

תמיד פחדתי מהשאלה "אז איך היה עם החבר?"...

כנראה בגלל זה העדפתי להמשיך לשקר להם.

הקטע שבכלל אין לי מה לפחד מהשאלה הזאת..

שיקרתי בשביל לעשות לעצמי חיים קלים ולא להיכנס לשיחות סקס עם ההורים

וכאלה דברים.. אבל מצד שני זה גם ככה יבוא מתישהו וגם אין מה לפחד מזה.

אז ישאלו איך היה עם החבר.

אז מה.

אז אני אענה היה טוב.

וזהו, זה כל הסיפור. גם הם יוצאים רגועים וגם אני. ואין פה שום שקר.

 

הרבה הרגלים שלא בטוח שהם מועילים לי במשהו

הרבה דברים שאני עוד צריכה ללמוד

זאת הפעם הראשונה שאני מודה: אני לא מבינה כלום מהחיים שלי.

אני שלמה עם זה.. ואני לא כועסת על עצמי..

כל דבר זה שיעור ואני משתדלת ללמוד את הדברים החשובים מכל דבר.

 

היום רצנו ברחוב.

אני, אח שלי, חבר שלי, וחברה טובה שלי.

לרוץ זה כיף.

לרוץ זה נהדר.

לרוץ זה לחזור להיות ילד...

 

אני אף פעם לא מחייכת בתמונות, בעיקר כשאני מרגישה לא יפה, אבל באמת טוב לי.

באמת.

 

ג'ני :}