פוסט.

הייתי היום בפגישה שניה אצל ד"ר קלאודיה-מומחית-בילדים-פחדנים-מאוד.
יש לי O.C.D ... זה נובע מחרדות. (זה מן טקסים כאלה ואובססיות שעוזרות לי להירגע ולפחד פחות.)
וגם הפרעות קשב וריכוז.
נו טוב, עכשיו צריך לקבוע פגישה אצל פרופסור אפטר...
פסיכיאטר שיחליט איזה כדורים לתת לי ואם כדאי בכלל להתחיל טיפול תרופתי.
אולי זה יעזור... לא יודעת..
בינתיים הם רוצים שאני אחכה חודשיים ורק אז אתחיל את הטיפולים
(זה כמו שיחות כאלה שמלמדים אותי איך להתמודד עם פחדים ואיך להיפטר מהם.) :|
הטיפולים יקחו בערך חצי שנה.. ורק אז אני יכולה לעשות איבחון בשביל ההפרעות קשב וריכוז..
זה אומר שיש לי 7 חודשים לבוא לביצפר לא מאובחנת ולקבל ציונים חרא..
וזה אומר שהתעודה של המחצית תהיה גרועה. :{
אוף. :{
מה זה השטויות האלה.. אני רוצה לעשות את האיבחון עכשיו.. איזה מפגרים.
 
 
אבא שלי קרא פה... אני ממש כועסת עליו ואני אשאיר בכוונה את הבלוג פתוח ואקדיש לו פוסט
מיוחד כדי שישים לב כמה הוא טיפש.
חי חה חו.
:|  (זה מהחי חה חויים העצובים.)
ואם כבר הגעתי לנושא של עצבות... לא הלכתי לתוכנית מלא זמן וזה ממש חסר לי :\
אני מקווה שמחר אני אלך, פשוט יש פעולה עם המדריך החדש בשעה 6
ואנחנו יוצאים בדרך כלל ב6 וחצי או 7...
המסר של מהרג'י תמיד בתוכי אבל אין לי את החוויה והרבה זמן כבר לא נכנסתי פנימה אל עצמי..
התרחקתי מעצמי וזה גרוע.
אני צריכה את החוויה לא את הידיעה שזה קיים.:|
 
לא חשוב.
בטח לא הבנתם כלום :|
ביי.
 
נ.ב- אני אוהבת אותו מאוד. ואני לא אכתוב את מי בגלל אבא שלי :|
ולא כי אכפת לי שהוא ידע מי זה.. סתם לעצבן אותו כי עכשיו הוא מת לדעת
והוא בטח חופר לי בחודשים האחרונים של הבלוג  ומחפש משו מעניין (:
חחח, אבא, אני לא מטומטמת.
לעומת זאת- אתה, כן.