פוסט. פופאי נפטר...

איבדתי מישהו שהיה מאוד מאוד חשוב לי...

היינו ביחד 5 שנים ו.. :{

 

יום לפני שזה קרה אבא שלי אמר לי:

"אני חושב שפופאי למד להגיד משהו חדש! הוא אמר לי את זה

כמה פעמים ברצף.. רק לא הצלחתי לתפוס מה הוא בדיוק אמר."

 

ביום שזה קרה, ב7 בבוקר, יום שבת, שיא השקט..

הוא התעורר והתחיל לצעוק.

המחשבה שעברה לי בראש:

"מה הוא מתעורר? ~מעיפה מבט על השעון~ עוד מוקדם.. אני אמשיך לישון."

אחרי כמה זמן הוא נרגע ושנינו חזרנו לנמנם.

 

התעוררתי בסביבות 10. אכלתי.. ניגנתי.. פופאי נראה לי עייף.

הוא הסתכל עלי במבט שכל כך רוצה להגיד משהו...

ראו עליו שהוא רוצה לנוח.

אבל ממש, לא סתם עייף.

אז הפסקי לנגן וכיביתי לו את האור...

הוא עצם עיניים, פתח אותן שוב לרגע, ואז נרדם.

 

בסביבות שעה 12 אחותי באה אלינו עם הבן שלה, וגם רוי ידידי היקר מפ"ת בא לבקר אותי.

היינו אצלי בבית... חיכינו שדור תסיים לארוז דברים לכינרת ותבוא אלי הביתה גם.

בסביבות 2 בצהריים עלינו למעלה לחדר שלי, אחותי ביקשה ממני לישון שם,

אז אמרתי לה שאני אקח את הפלאפון וזה... ואז שתעשה מה שבא לה.

 

לקחתי מהשולחן את הפלאפון, לקחתי את התיק-שחור-לבן שלי, והעפתי מבט אל התוכי.

הספיקה לי שניה אחת בדיוק בשביל להבין מה קרה...

התיישבתי על הריצפה וטמנתי את הראש שלי לתוך השמיכה שהייתה לי על המיטה..

אחותי לא הבינה בכלל מה קרה לי כי כל זה קרה בשניות..

בכיתי ובקושי הצלחתי להוציא מילה.

י': "מה קרה?!.."

אני: "פו..."

י': "מה?.."

אני: "פופאי.."

י': ~מסתכלת לכיוון שלו~ "אוי ואבוי!!!!11111"

 

היא יצאה מהחדר ואמרה לאמא שלי מה קרה..

אני לא יודעת כמה זמן הייתי שם אני רק יודעת שבכיתי ובכיתי וגם כשכולם נכנסו לחדר

המשכתי לבכות וחיבקתי את רוי ו.. :{

אחר כך דור באה.. רוי ודור ישבו בסלון עם אחים שלי.. ואני נעלתי את עצמי בחדר.

בכיתי איזה שעה ואז יצאתי החוצה.

ישבתי איתם קצת.. אכלנו.. ב4 ככה אני ואבא שלי יצאנו לקבור אותו.

זה היה נורא לראות אותו בתוך קופסא קטנה כזאת ו.. :{

אני לא יכולה לסיים משפטים... אוף :{ זה גורם לי לבכות יותר מדי.. :{

 

 

 

---

 

נושא אחר-

אתמול הגעתי למפגש ישרא למרות שבהתחלה לא ממש רציתי...

הייתה לי שיחה במרפאת חרדה, ואז נסעתי לטניה ומשם נסענו עם ג'ין לת"א...

היה נחמד... ראיתי את רוקו ו*מימס* ועוד הרבה אנשים נחמדים.

(סלחו לי אבל אין לי כוח לפרט. אבל באמת שהייתם חמודים, כולכם.)

בטח קראתם כבר בעוד בלוגים את הקטע שהגענו לגן מאיר, אז אני לא אפרט על זה גם.

בכל מקרה, זה בקינג ג'ורג', אז למה שאני לא אלך לאמסטרדם הקטנה ואקנה לי קצת סמים?

אז קניתי.

ואפילו הספקתי להשתמש בחלק מזה.

אבל בחלק ממש קצת... זה היה חצי הזיות..

זה הביא אותי להמון מסקנות... השורה התחתונה זה שאני יכולה להגיע לאותה החוויה

אם לא יותר טובה בלי סמים.

היום ב7 וחצי הלכתי לקבר של פופאי.

כתבתי לו מכתב וציירתי אותו... בקושי רואים מה כתוב כי כל הדף מלא בדמעות והצבע

של השורות נזל וכל הדף מלא פסים כחולים... :|

שמתי לו שם שני פרחים צהובים, בצבע שלו.

והחרק שהיה על הפרח עקץ אותי. אבל לא חשוב...

מחר אני באה לקים... נעשן את מה שנשאר מהסלוויה ויותר אני לא רוצה סמים.

זהו.

דיברתי על זה עם עצמי המון היום והגעתי להרבה הרבה דברים חשובים.

יום רביעי אור נוסעת לפנימיה. תכננתי להכין לה משו ממש חמוד אבל הכסף הלך על משו מיותר ודפוק.

לא חשוב. אני אארגן משהו.

 

 

 

הוא היה חבר טוב. :{

 

 

 

טוב, ביי..

רגשות מעורבים.