שלוש שש שש אפס חמש

היי יש לי 6 דקות לכתוב ככה זה כשחיים אבל ממש חיים   המטופלת שלי סיפרה שהיא כתבה עבודה על איזו מדונה, איזה ציור איטלקי ופתאום זה הכה בי – היא כותבת על המדונה הזו בזמן שאני טסה לראות את הציור במו עיני.   ככה זה כשחיים וזה לא שחיי לפני כן לא היו חיים אבל הם כל הזמן כמו התקיימו מעל או מתחת או ליד עכשיו האינקרנציה לא בסתירה יותר כן בהלימה גוף בתוך גוף בתוך גוף כמו כפפה   אז אני טסה מחר. חשבתי שאספיק לכתוב היום אבל לא הספקתי אני כן מקווה לכתוב יותר לעומק לפני סוף החודש הזה כהרגלי בקודש אבל אם לא, אז ה-סוג-של-שיר הזה יספיק   השרירים כואבים לי אבל הפרקים עברו כל חודש אני שוברת שיא של הכנסות יחסית לקודמיו לא האמנתי אי פעם שככה חיי יראו הם יפים   יש הרבה כאב בעולם וכיעור ורוע ואלימות יש טרגדיות ופחד ויש גם ניסים מאד גדולים   אהובי הוא אחד הניסים הכי יפים וטובים שקרו לי ומי שמכיר אותי יודע שקרו לי לא מעט ניסים יפים   עכשיו אלך להתקלח מחר איטליה בחודש מאי תהיה ויפאסנה ואחר כך כמה ימים של קאמפינג ביע...