שלוש שש שש אפס חמש

אוקיי. וואו. ינואר. מה היה?   אבא שלי התחיל להזדהות כאוטיסט פה ושם מול המשפחה. בשבילי זה חזק וחשוב. עוד לא יצא לי לדבר איתו על זה, אבל כמו שבשבילי הגילוי הזה וחיבור לזהותי האוטיסטית היה דבר מטלטל ומשנה חיים, אני מניחה שגם עבורו זה גילוי חזק ואני רוצה שנדבר על זה, כאב ובת שחולקים את הגן החייזרי. במחקר בנושא אוטיזם שאני מרכזת עכשיו יש קטגוריה ספציפית לגבי ילדים שאובחנו בעקבות הורה/ בן משפחה. כלומר מין שרשרת כזו- יש אוטיסט אחד ודרך ההכרות עימו או האבחון שהוא מקבל, מבינים ש...רגע, יש עוד אוטיסט אחד. בהתחלה עשינו על זה צחוקים, כשאובחנתי, וצחקנו על אבא שזה בא ממנו, אבל לאחרונה כשאני שומעת ממש את המילה הזו יוצאת לו מהפה בהתייחסות אל עצמו, אני מרגישה שהוא עבר תהליך ואני רוצה להיות איתו בזה.   זה שולח אותי לשיחה החשובה שהייתה לי אתמול עם האקס שלי- ח'. הייתה בינינו אהבה מאד חזקה והשבר גם היה מאד כואב. בדיעבד כנראה שהוא עוד אח. הייתה לי כבר חוויה כזו עם אקס אחר- כאילו הקארמה בלבלה אותנו והיה זיהוי שגוי. חשבנו שנועדנו להיות בני זוג אבל בעצם אנחנו אחים בלב ובנשמה. נועדנו פשוט להיות חברים ו...