שלוש שש שש אפס חמש

אז מה שקרה זה שבעצם המון דברים קרו בזמן שישרא לא היה, אני לא יודעת אפילו איך לסכם.. הבלוג מאוד חסר לי בזמן הזה. כתבתי קצת לעצמי ולאנשים אבל זה לא אותו דבר.   הנה פיסות מדברים שכתבתי בזמן הזה לפי סדר כרונולוגי-   04.05.19- כניעה קדושה לא יאוש גם לא תקווה שקט דממה פסיעה דקה סליחה, אפשר, אולי, דקה? שלום נשימה היה נעים לומר דבר מה נו-דרמה מה לי ולדרמה הריסותיה נותרו מאחור ואני, הכנועה בשמלה לבנה בשערות קצוצות במילה שקטה בהזמנה להתבייש יחדיו ובבניית ממלכתי שלי   הגיעה העת שלי.     17.05.19- פעם יצאתי עם שקית זבל שחורה ענקית וקצרתי מלא ממנו, לא יודע אפילו מה תכננתי לעשות איתו. בסוף עישנתי ממנו ממש קצת. זה היה בשטח פתוח בפ"ת שאני ואחי יצאנו להתבודד שם יחד. להתבודד יחד נשמע סותר אבל יצאנו בעצם לטבע וכל אחד הלך למקום אחר להתייחד עם האלוהים וקבענו שעה להפגש שוב ולהמשיך בדרכינו. היום בנו שם שכונה של בניינים בני 30 קומות. סיימון עבר תאונה ושבר את הגב או משהו. הסיימון הזה שהלכנו אליו אחרי ההתבודדות לשחק קלפים. הבילויים עם אחי הסבו לי אושר רב. זו הייתה תקופה שגיליתי בעצמי את ...