שלוש שש שש אפס חמש

  חשבתי שכשאחזור מיפן סוף סוף אכתוב כאן פוסט אמיתי... ולא גימגומים למינהם כמו בחצי שנה האחרונה... והאמת, היה לי, ויש לי הרבה, זה יוצא בעיקר על דפים... בהיפרגרפומאניקיות הישנה האופיינית... המרתון מטורף. השינויים בקצב בין שם לכאן... היה קשה מאוד לנחות... נורא מוזר גם הקטע הזה שבכל ארץ השעה היא שונה, ואז כשטסים אז הרי כל כמה זמן המטוס מעל ארץ אחרת, אז בעצם כל פעם השעה משתנה... בקיצור בתוך אחראית שעון זה תסבך אותי ממש.  בנוסף לכל החוויות שעברו עלי ביפן [שאני מאוד מקווה להצליח לכתוב עליהן בקרוב, אם כי, ככל שהזמן עובר- הפוסט יהיה פחות עשיר [חחח עשיר. מתי בכלל יש כאן פוסטים עשירים] כי עובר הזמן וזה פחות טרי במח שלי]..  זו הייתה חוויה מיוחדת להרגיש איך הגוף שלי בלי וויד. היה מבאס לבלוע שוב את הכדורים הטפשיים אבל איך שחזרתי לכאן לא בלעתי יותר.   כתבתי איזה משהו ביפן שאני רוצה להקליד כאן בהזדמנות. היה חשוב לי להניח כאן פוסט לפני שאפריל יגמר, כי חשוב לי שיהיה עדכון אחד בחודש. בהמשך אולי אערוך את זה.   והנה כמה תמונות שצילמתי-             ...